החלטה בתיק בר"ע 45541-04-13

השופטת יעל אנגלברג-שהם

1.         לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הרשמת לובנא תלחמי סוידאן; דמ"ר 62513-12-12), אשר דחה את תביעת המבקשת לתשלום שכר עבודה, נסיעות ופדיון חופשה.

2.          המבקשת טענה כי בינה לבין המשיבה התקיימו יחסי עובד ומעביד בתקופה שמיום 17.12.10 עד ליום 25.3.11, שבה עבדה אצל האחרונה כמרצה לקורס "מדריך תנועה בכיר לגיל הרך" ובכלל זאת כמרצה בקורס "עזרה ראשונה" בנצרת ובשפרעם, הכול לפי דרישת המשיבה ובהתאם להוראותיה, עבודה אשר בעבורה לא שילמה לה המשיבה שכר עבודה וזכויות נלוות.

3.          המשיבה טענה, כי המבקשת כלל אינה מוכרת כמרצה אצלה וכי לא הוצבה, בין במסגרתם של יחסי עבודה ובין במסגרת יחסי מזמין-נותן שירות, כמרצה בקורסים בכלל, וכמרצה בקורסים "מדריך תנועה לגיל הרך" אשר התקיימו בנצרת ובשפרעם בתקופה שמיום 17.12.10 עד ליום 15.3.11 בפרט.

4.          בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקשת וקבע כי מהעדויות אשר נשמעו בפניו ומהמסמכים שהוגשו עולה, כי המבקשת לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה המוטל עליה, בכל הקשור לטענה שלפיה עבדה אצל המשיבה כמרצה בשני קורסי עזרה ראשונה בשפרעם ובנצרת.

5.         בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת בתמצית טענות אלו: בית הדין האזורי שגה באופן שבו ניתח את העדויות והראיות אשר הובאו בפניו; בית הדין לא ציין את הגרסה המלאה של דברי המבקשת שהובאו בפניו; גרסתה של המבקשת הינה עקבית; בית הדין שגה בכך שהתעלם ממחדליה של המשיבה, אשר יש בהם כדי לתמוך בגרסתה של המבקשת; בית הדין שגה בכך שנתן משקל לעד מטעם המשיבה אשר כלל אינו בקיא ומעורב במסכת העניינים נשוא תביעה זו; המשיבה לא הוכיחה את גרסתה; בית הדין לא נתן משקל לאי זימון עדים רלוונטיים על ידי המשיבה ואף לא קיים דיון נוסף לשמיעת עדים אלה.

הכרעה

6.         לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק - אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה.

בית הדין האזורי קבע כי בין המבקשת למשיבה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, וכי לא עלה בידי המבקשת להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. קביעה עובדתית זו מבוססת על התרשמותו של בית הדין קמא מן הראיות, העדויות וכלל החומר שהובא בפניו. הלכה פסוקה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות והראיות שהיו בפניה. בהליכי דיון מהיר בפרט, התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות (ראו דב"ע נז/212-9 משה קוריאט - נירה שובל, ניתן ביום 27.4.98). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי יש מקום לחרוג מאותו הכלל.

7.         בית הדין האזורי ציין, כי המבקשת בחרה להעיד מטעמה עד אשר כלל לא זכר אם עבד אצל המשיבה בתקופה הרלוונטית לתביעה, וכי פגישותיו עם המבקשת היו במסגרת עבודתם המשותפת במכון הגבוה ולא אצל המשיבה, ובימים אשר אינם חופפים לימים בהם עבדה המבקשת, לטענתה, אצל המשיבה. גם שני מסמכים שכותרתם "כרטיס מדריך/מרצה אורח דיווח בפועל" שאותם צירפה המבקשת להוכחת טענותיה, אינם נושאים אישורו או חתימתו של גורם כלשהו מטעם המשיבה. בנוסף לכך, המבקשת לא הציגה כל מסמך המעיד על עבודתה הנטענת "בזמן אמת", כשלטענתה את רישומיה רשמה ‏ביומן, אשר גם הוא לא הוצג בפני בית הדין האזורי.

8.         לא למותר לציין, כי גם בבקשת רשות הערעור לא העלתה המבקשת נימוקים שיש בהם כדי לבסס את הטענה שאכן היא עבדה בתקופה הנטענת על ידה אצל המשיבה. את עיקר יהבה משליכה המבקשת אודות כך שדווקא המשיבה לא הוכיחה את גרסתה, ברם כפי שציין בית הדין האזורי בפתח דבריו, נטל ההוכחה הוא על התובע, ובמקרה הנוכחי לא השכילה המבקשת להוכיח את תביעתה.

לעניין זה אוסיף, כי אין מקום לטרוניית המבקשת כלפי בית הדין קמא שלא הורה על הזמנתו של מר פרח סאלם המשמש כרכז הקורסים של המשיבה, להעיד בפניו, בטרם פסק את הדין. נטל הבאת הראיות מוטל על כתפי הצד המבקש כי הראיה או העדות תובא בפני בית הדין. המבקשת לא ביקשה לזמן את מר פרח הן בטרם החלה שמיעת הראיות, הן בתום ההליך בטרם סיכמה טענותיה ולמעשה בכל שלב שהוא. לפיכך, כל טענה הנוגעת לאי הזמנתו של מר פרח להוכחת תביעת המבקשת, מוטלת לפתחה.

9.         משאלו הם פני הדברים, ומאחר והמבקשת משיגה בעיקרו של דבר על קביעות עובדתיות, אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

10.       סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה - אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ג (28 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: